בכתבה הקודמת הסברתי מהם שורשי ההיקשרות ואיזה שורש מתפקד בשנה הראשונה לחיי הילד. למי שפיספסה הנה הקישור- https://www.koten.co.il/1

​

רענון קל לפני שנתחיל - הילד זקוק להיקשרות עם הוריו הוא זקוק לקרבה איתם שתיתן לו ביטחון וחופש להתפתח. שורשי ההיקשרות מאפשרים לו להיות מקושר/מקורב (ולא רק במובן הפיזי של המילה) להוריו (או לכל דמות שמטפלת בו) בצורות שונות בהתאם לשלב ולגיל שבו הילד נמצא.

​

הפעם אכתוב על השורש השני שמתגלה אצל הילד בשנה השנייה לחייו כלומר מגיל שנה ועד לגיל שנתיים. אבל לפני זה נשאל האם השורש מופעל באופן אוטומטי כשהילד מגיע לגיל מסויים?
התשובה היא לא.

​

בכדי ששורשיי ההיקשרות יופעלו ויתפקדו כמו שצריך צריכים להתקיים שלושה תנאים:

​

1. "היי אני הולכת לתלות כביסה רוצה לבוא איתי?"הזמנה מההורים להתקיים בסביבתם ולאפשר מנוחה רגשית. כלומר ההורים אחראיים על הנטל לספק לילד את השובע לאהבה וקרבה ולא הילד צריך לרוץ אחרי אמא לנשיקה/חיבוק/קרבה וכו'...

​

2. "אנחנו תמיד כאן עבורך"- כלומר הילד צריך לחוש מספיק בטוח בקרבתי ללא תלות בסיטואציה. לדוגמא אם עכשיו הילד שבר כוס הוא לא צריך לחוש בהלה או פחד מהתגובה שלי הוא צריך לדעת שההורים שלו, הדמויות ההיקשרויות שלו נמצאות שם בכל זמן ובכל מקום עבורו ומהוות לו ביטחון. גם אם טעה, שבר, שיקר או הרס.

​

3. לב רך ואוהב של ההורה והילד. מערכת היחסים צריכה להיות אוהבת וחמה ללא מגננות, כעסים ותסכולים על בסיס יומי.

אחרי שאפשרנו לילד את שלושת התנאים הללו יוכלו להופיע שורשי ההיקשרות כל אחד בזמנו.

אז מהו השורש השני?

שורש ההידמות- 
כאמור בגיל שנה הילד כבר יודע לזחול וישנם ילדים שכבר הולכים. כלומר הם מתרחקים מהדמות ההיקשרותית המטפלת בהם. אם הם מסוגלים להתרחק מאמא אבל יכולים להיקשר אליה ולהיות מקורבים רק ע"י 5 החושים ייווצר מצב שבו הילד באופן ספונטני שואף להתפתח אבל כל הזמן נמשך לאחור הוא לא באמת יכול להמשיך להתרחק כי כך הוא לא יהיה מקורב לאמא. לכן בגיל הזה מופיע השורש השני שמאפשר זאת.

​

השורש השני גורם לילד לרצות להידמות לאמא/אבא מתוך חשיבה שאם הוא יהיה בסלון ואמא תהיה בחדר אבל הוא ינעל את הנעליים שלה, יחזיק את התיק שלה, יניק את הבובה כמו שאמא מניקה או ירדים אותה כמו שאמא מרדימה אותו הוא למעשה מחזיק בה. ואם הוא מחזיק בה ע"י חפץ או ההתנהגות שלה אז הוא יכול להמשיך להתפתח, להתרחק, ללמוד, ולחקור בשלווה פנימית בלי שאמא כל הזמן תיגע בו או תהיה בטווח הראייה שלו. 
ע"י ההידמות לדמות ההיקשרותית הוא בעצם מחזיק בה ושומר על הקרבה עימה.

​

בגיל שנה וחצי בדרך כלל אנחנו רואים שילדים ממש מחקים את דמויות היקשרותית שהם מכירים, בדיבור, בהליכה ובחפצים. אז עכשיו נשאל אם הילד ידבר כמו אמא, ישתמש בתנועות שלה ובחפצים שלה, איך הוא יוכל לפתח את העצמאות שלו, איך הוא יוכל להיות אדם בפני עצמו בעל עמוד שידרה?

​

חכו לכתבה על השורש השלישי :)

​

רמז תמצאו בשיר- לאבא שלי יש סולם, מגיע כמעט עד שמיים ואבא שלי הוא הכי בעולם!

​

באהבה קוטן