​

חג הפורים מתקרב בצעדי ענק ואתו ההכנות והלוגיסטיקה סביב התחפושות.
בשנה שעברה חברה שלי התקשרה אליי מוטרדת ואמרה לי "לירון אני חייבת שתעזרי לי"

​

והנה הסיפור-

​

הלכתי עם תומר לקנות תחפושת וסיכמנו לקנות את סמי הכבאי. כשהגענו לחנות, הוא ישר רץ לאזור של התחפושות וקרא לי "אמא אני רוצה את אלזה". הסברתי לו שבנות מתחפשות לאלזה כי היא נסיכה והוא בכלל רצה סמי הכבאי. הוא ממש התעקש והתחיל לבכות...לא ידעתי מה לעשות ובסוף אמרתי לו "טוב בוא נקנה את סמי הכבאי ומחר אולי נבוא לקנות את אלזה".
כשהגענו הביתה תומר סיפר לבעלי שהוא מתחפש לאלזה והולך עם זה לגן להפוך את כולם לקרח.. מפה המצב החמיר יותר... בעלי אמר לו "מה פתאום? אלזה זה לבנות"... ושוב תומר התחיל לבכות ולהכריז שהוא אוהב את אלזה.
מה אני עושה עכשיו? הילד ממש רוצה אלזה. אבל, אני יודעת שאם הוא ילך ככה לגן כולם יצחקו עליו...

​

נשמנו שנייה יחד, כל כך הבנתי את הרצון שלה לגונן על תומר כדי שהוא לא ייפגע מהילדים בגן.

שאלתי אותה מה היא חושבת שיקרה אם יצחקו עליו בגן? מה הכי גרוע שיכול להיות?
היא ענתה - "שהוא יחזור בוכה ועצוב ובמקום ליהנות מפורים הוא רק יתבאס"

​

חשבנו יחד והגענו למסקנה שאין לנו דרך להגן על האוצרות הקטנים שלנו כל הזמן. אנחנו יכולים לשקף את המורכבות והקושי עבור הילד, למשל: "מה יקרה אם החברים שלך יגידו שאלזה זה לבנות?" ולתת לילד לחשוב ולהחליט. אם בכל זאת הילד יחליט שהוא רוצה את התחפושת הספציפית הזו והילדים אכן יצחקו עליו, הוא יתקל בסיטואציה שבה הוא חשוף, הוא לא מוגן ויהיה מתוסכל, פגוע ועצוב. אבל זו סיטואציה שהוא עלול להיתקל בה בהמשך בהמון וריאציות אחרות וזו הזדמנות לעטוף אותו כשיחזור הביתה, להקשיב ולהכיל את הקושי והעצב ולתת לו מקום בטוח לפרוק ולשתף. השיעור הזה הוא חשוב מאוד אם הוא מתרחש באופן ספונטני ולא מכוון. אנחנו צריכים לזכור זאת ולהיות שם עבורו כדי שיוכל לצמוח מכך.

החברה שלי הבינה אבל עבור בעלה זאת ממש לא הייתה אופציה. חשבתי קצת והצעתי לה לומר לילד כך "תומר מתוק שלי, אני מבינה שאתה ממש רוצה להתחפש לאלזה, אז מחר אחרי הגן ניגש שוב לחנות ונקנה תחפושת של אלזה שתוכל ללכת אתה לסבא וסבתא ולהיות אתה כל הסופ"ש. רוצה?"

​

היא התקשרה אליי לאחר מכן ואמרה שהחיוך של תומר לא השאיר מקום לספק- הילד מרוצה!

פורים הוא חג של דמיון, של הגשמת חלומות, איזה ילד לא רוצה להיות בעל כוחות על? כל ילד אוהב את פורים כי בחג הזה הוא יכול להיות כל מי שהוא לא, לחלום ולממש. יום אחד שבו אין חוקים אין מקובעות ומגדרים. לגיטימי מאוד שירצה להתחפש לדמות שאותה הוא רואה על המסך ואוהב וזה ממש לא משנה עבורו אם היא בן או בת. מה שחשוב לו שיהיה לו כוח להפוך דברים לקרח :) (ממש דומה לעיקרון במשחק החופשי הכל כך חשוב עבור ילדים, ועליו כתבתי לא מזמן http://katzr.net/12ce13)

​

ואם יש קושי ספציפי כמו במקרה הזה תמיד אפשר להתייעץ ולמצוא פתרונות יצירתיים :)

מאחלת לכולם מציאת תחפושות בקלות ובמהירות חג שמח 

​

באהבה קוטן